על ההיגיון
סדרת המאמרים אלו, “תובנות על האשליה בה אנו חיים”, מתבססת כולה על הלוגיקה, כלומר על הסקה הגיונית, ומשום כך חשוב להבין מהו כלי זה, אשר בו אנו עושים שימוש בכדי להגיע לאמיתות ולתובנות בחיים בכלל ובמאמרים אלו בפרט. חשוב לדעת מהם יתרונותיו ומהם מגבלותיו של ההיגיון.
התבוננות על התהליך הלוגי
רבים מהפילוסופים המערביים, ובפרט המודרניים, ניסו להגיע להבנת האמת כאשר הכלי המשמש אותם הינו, לטענתם, לוגיקה טהורה.
כאשר אנו מתבוננים כיצד מתרחש בנו תהליך של השוואה (בעיקרה מחשבה היא השוואה), אנו יכולים לראות שאנו בעצם יוצרים השוואות בין שני זיכרונות (למען האמת שלושה זיכרונות אך לשם הפשטה מספיק שניים), או בין זיכרון לרושם חדש, בכדי ליצור רעיון שלישי שמאחד את שניהם.
הלוגיקה, מתבססת על אקסיומה. הנחת הבסיס שלה היא שלכל תוצאה בעולם ישנה סיבה. אם מתקיימת סיבה היא תגרום לתוצאה, ואם קרתה תוצאה, קדמה לה סיבה.
דוגמא מופשטת לתהליך הסקה לוגית היא: ראיתי שהתפוח נופל והתעוררה בי השאלה "האם כל הדברים בעולם נמשכים לכדור הארץ?" ראיתי שכל הדברים סביבי נופלים או נמשכים לארץ, ולכן אני מסיק שכל הדברים נמשכים על ידי כח המשיכה. ברגע שהתנסיתי במשהו שסותר קביעה זו, למשל כאשר אני רואה ציפור, אני מסיק מסקנה חדשה: "כל הדברים נמשכים לארץ מלבד ציפורים". אבל אז מגיע לי זיכרון נוסף שאומר לי שפעם ראיתי גוזל של ציפור נופל מעץ. אני עורך מחדש את הנתונים ומגיע למסקנה שכל הדברים נמשכים לארץ על ידי כח המשיכה, אך יש דברים שיכולים להפעיל כוח נגדי וכך למנוע מעצמם ליפול לארץ.
בתהליך הלוגי ראינו שמתקיימת השוואה בין זיכרונות קיימים או בין זיכרונות לרשמים חדשים. הזיכרונות שיש לנו תלויים בהתנסויות החיים שלנו ובנתונים שצברנו. למשל תינוק בן יומו אינו יכול לדעת ששתיים ועוד שתיים הם ארבע מפני שהתפישה שלו אינה מכילה עדיין את ההבדל בין אחד לשתיים. עבורו הכל הוא אחד בלתי נפרד.
כאן מבצבצת לה אחת המגבלות הבסיסיות והעיקריות של ההסקה הלוגית ככלי לחקר האמת:
"מידת היכולת שלך להגיע לאמיתות בעזרת ההיגיון, מוגבלת על ידי הניסיון האישי שלך"
המסקנה המתבקשת מכך היא שלא ניתן להגיע להבנת האמת רק על ידי חשיבה והסקה הגיונות, מפני שישנן עובדות או התנסויות, המהוות בסיס לאמיתות ותובנות מסוימות, אשר אינן בהישג ידינו או שהן דורשות מאמץ רב כדי להתנסות בהן.
למשל לכל בור ועם הארץ ידוע מניסיונו שכאשר אתה רץ, ככל שאתה רץ יותר אתה מתעייף יותר. זוהי התנסות בסיסית שמאפשרת לנו להסיק מסקנות לגבי אופן פעולת הגוף. עם זאת, אצנים מקצועיים יודעים שיש שלב מסוים, אחר שהתשת את עצמך כמעט עד כלות, בו מגיע מקור חדש של אנרגיה והעייפות נעלמת כליל. ההבנה שלהם על פעולת הגוף הינה רחבה יותר, מפני שההתנסות שלהם הביאה אותם למקום שהאדם הממוצע אינו יכול להגיע אליו, ולכן לא משנה כמה יחשוב, לעולם לו יוכל לשער שקיים מצב כזה.
קבוצת מאמרים זו, מביאים תובנות המבוססות על התנסויות שאנו יכולים לחוות בחיי היום-יום ולכן הן נגישות לכל אחד.
